01
למה מערב טנזניה שווה את המסע
רוב האנשים מדמיינים את טנזניה כמישורים פתוחים, עצי שיטה וחתולי טרף גדולים. מערב המדינה הוא מקום אחר לגמרי. לאורך חוף אגם טנגניקה, רכסים מיוערים יורדים היישר אל מים צלולים, ואפשר להגיע רק דרך המים או האוויר. כאן מתקיים טרק שימפנזים בטנזניה, והוא מרגיש יותר כמו משלחת שקטה מאשר כמו ספארי רגיל.
שני פארקים מגינים כאן על השימפנזים. הרי מהאלה הוא פארק לאומי מרוחק, גדול ופראי, עם קהילה שחוקרים עוקבים אחריה עשרות שנים. פארק גומבה קטן וקל יותר להגעה, והוא קשור לנצח לג'יין גודול, שהתבוננותה הסבלנית החלה שם ב-1960 ושינתה את הדרך שבה העולם הבין את קרובי המשפחה הקרובים ביותר שלנו.
אף אחד משני הפארקים אינו דומה למעגל הצפוני, וזו בדיוק הנקודה. אין המוני רכבים, אין אבק ואין נסיעות ארוכות. הולכים, מקשיבים, וממתינים שהיער יראה לכם משהו. אורחים רבים שלנו מספרים ששעה עם משפחת שימפנזים נשארה איתם זמן רב יותר מכל מפגש עם אריות.
02
מהאלה או גומבה: איזה פארק מתאים לכם?
הבחירה בין מהאלה לגומבה תלויה בזמן, בתקציב ובסוג הטיול שאתם רוצים. טרק שימפנזים במהאלה הוא החוויה הגדולה, הפראית והמרוחקת מבין השתיים. כ-800 שימפנזים חיים שם, והנוף דרמטי: פסגות מיוערות, חוף חול לבן וקומץ מחנות קטנים. זה יעד בפני עצמו ולא תוספת מהירה.
גומבה קטן בהרבה, אחד הפארקים הלאומיים הקטנים באפריקה, וגם קהילת השימפנזים בו קטנה בהרבה, כמאה פרטים. המשיכה הגדולה שלו היא ההיסטוריה. ללכת במקום שבו ג'יין גודול ישבה לראשונה על המדרונות מעל האגם נותן לביקור משקל שמעט חוויות חיות בר יכולות להשתוות אליו. טרק שימפנזים בגומבה גם קל יותר לשלב בטיול קצר, כי מגיעים אליו מהעיר קיגומה.
אם יש לכם זמן ותקציב לשהות מרוחקת באמת, מהאלה הוא בדרך כלל הבחירה המתגמלת יותר, עם ימים ארוכים ושקטים יותר והאגם ליד הדלת. אם חסרים לכם ימים, או שהסיפור המחקרי חשוב לכם יותר, גומבה הוא חלופה טובה. ספרו לנו כמה זמן יש לכם ונגיד לכם בכנות מה מתאים.
- מהאלה: מרוחק, הגעה במטוס קל ובסירה, קומץ מחנות קטנים, קהילת שימפנזים גדולה יותר, שנורקלינג מחוף המחנה.
- גומבה: מגיעים בסירה מקיגומה, פארק קומפקטי עם שבילי יער תלולים, היסטוריה מחקרית חזקה ולוגיסטיקה פשוטה יותר לטיול קצר.
- בכל אחד מהפארקים: צפייה סבירה מאוד אך לעולם לא מובטחת, ולכן כדאי לתכנן יותר מיום טרק אחד בכל מקום שאפשר.
03
איך מגיעים למהאלה ולגומבה
אין דרך כביש למהאלה. רוב המטיילים טסים מארושה במטוס קטן בטיסת צ'רטר סדירה, שנמשכת כארבע עד חמש שעות כולל עצירה, ומסיימים בהסעה בסירה לאורך חוף אגם טנגניקה עד למחנה. הטיסות פועלות בימים קבועים בשבוע, ולכן המסלולים נבנים סביבן, וגם בגלל זה השאלה איך מגיעים למהאלה, והאם נוח לכם לטוס במטוס קטן, היא הראשונה שצריך להכריע בתכנון.
גומבה שוכנת צפונית לעיר החוף קיגומה, וגם אליה אין כביש. מגיעים לקיגומה בטיסה סדירה, ואז שטים בסירה לאורך החוף. סירה מהירה יכולה להימשך כשעה עד שעה וחצי, וסירה מסורתית איטית לוקחת זמן רב יותר, אז כדאי לוודא באיזו מהן משתמשת התוכנית שלכם. מבקרים רבים לנים בתוך הפארק או לידו כדי להקל על הטרק.
משקל המזוודות במטוסים קלים מוגבל מאוד, ובדרך כלל נדרשות תיקים רכים ולא מזוודות קשיחות. ארזו בהתאם והקפידו על מזוודה קלה. מכיוון שאי אפשר לשנות טיסות בהתראה קצרה, אנחנו ממליצים תמיד על לילה רזרבי בכל קצה של החלק הזה בטיול, כדי שמטוס מאחר לא יעלה לכם בטיסה בינלאומית מקשרת.
04
אישורים, כללים ואיך שומרים על הבטיחות ליד הקופים
הטרק מבוקר כדי להגן על החיות. אישורי טרק שימפנזים נרכשים לכל אדם ולכל טרק, והמפעיל שלכם מסדר אותם בדרך כלל כחלק ממסלול הטיול, יחד עם דמי הפארק. המספרים קטנים, ותמיד מלווה אתכם מדריך יערן. איננו מפרטים כאן את העלויות כי הן משתנות, ולכן בקשו הצעת מחיר עדכנית לתאריכים שלכם.
כללי הטרק פשוטים ומיושמים בקפדנות. נשארים במרחק של לפחות עשרה מטרים מהחיות, והוא גדול מכפי שרבים מצפים, כי שימפנזים בטבע עלולים להידבק במחלות אנושיות כמו הצטננות ושפעת, ואלה עלולות להיות קטלניות לקהילה שלמה. הקבוצות נשמרות קטנות, בדרך כלל כשישה אנשים, והזמן עם השימפנזים מוגבל לכשעה אחרי שמוצאים אותם.
חובה לחבוש מסכת פנים כל הזמן שנמצאים עם הקופים, והיערנים יחלקו מסכות אם שכחתם. אל תאכלו ואל תשתו ליד השימפנזים, אל תשתמשו בפלאש, ואל תצאו אם אתם לא בריאים, גם עם הצטננות קלה. היערנים ימנעו כניסה מכל מי שמראה תסמינים, והכלל חל גם על המדריכים. התייחסו לזה כאל חסד כלפי הקופים ולא כאל טרחה.
- שמרו על מרחק של עשרה מטרים, גם אם שימפנזה צעיר וסקרן מתקרב. עשו צעד לאחור ברוגע.
- חבשו את המסכה מהרגע שאתם יוצאים מנקודת המפגש עם העוקבים ועד שאתם עוזבים את הקבוצה.
- דברו בשקט, אל תצביעו ואל תנעצו מבט בזכרים הדומיננטיים, ולעולם אל תיגעו או תציעו אוכל.
- הישארו בשביל והוציאו הכול מה שהכנסתם, כולל ממחטות נייר.

05
מגבלות גיל ומי יכול להשתתף
רשויות הפארק קובעות גיל מינימום לטרק, והוא שונה בין שני הפארקים. במהאלה גיל המינימום הוא 12, לפי המידע בעמוד חוויית מהאלה שלנו, ובגומבה מדווחים בדרך כלל על גיל גבוה יותר, בסביבות 15, אבל תמיד כדאי לאשר איתנו לפני ההזמנה. האם ילדים יכולים לצאת לטרק שימפנזים? בני נוער גדולים בדרך כלל כן, ילדים צעירים יותר לא, והכלל אינו ניתן למשא ומתן.
הסיבה היא חלקית בריאותית וחלקית התנהגותית. ילדים צעירים נושאים זיהומים בסבירות גבוהה יותר ופחות מסוגלים לשמור על שקט במשך שעה שלמה ביער. אם במשפחה שלכם יש ילדים מתחת לגיל המותר, ספארי קלאסי בצפון או בדרום הוא התוכנית הטובה יותר, ואפשר עדיין לארגן בנפרד שהות על חוף האגם אם רוצים הפסקה שקטה על החוף לכולם.
מבוגרים עם בעיות בריאותיות מסוימות יכולים לעיתים קרובות לצאת לטרק בכל זאת, כי הקצב נקבע על ידי המדריכים והקבוצה נעה רק במהירות של החבר האיטי ביותר בה. היו כנים איתנו לגבי הברכיים, הלב והנשימה שלכם. אנחנו מעדיפים להתאים את התוכנית אליכם מאשר שתתקשו על מדרון באמצע הבוקר.
06
איך מתנהל טרק, וכמה זמן הוא נמשך
הבקרים מתחילים מוקדם. עוד לפני שאתם ערים, העוקבים יוצאים למצוא את השימפנזים במקום שבו ישנו. השימפנזים בונים כל לילה משטחי שינה חדשים, וקני השימפנזים האלה, שנארגים מענפים גבוה בעצים, נותנים לעוקבים את הרמז הראשון. כשהעוקבים מדווחים בקשר על מיקום, היערן שלכם מוביל אתכם בשבילי היער אל הקבוצה.
אנשים תמיד שואלים כמה זמן נמשך טרק שימפנזים, והתשובה הכנה היא שזה משתנה. בימים מסוימים השימפנזים נמצאים רק עשרים או שלושים דקות משם. בימים אחרים הם טיפסו גבוה יותר וההליכה נמשכת שעתיים או שלוש לכל כיוון. הוסיפו את השעה איתם ותכננו בוקר, ולפעמים רוב היום, עם הפסקות בדרך.
ברגע שמגיעים לקבוצה, השעון מתחיל לרוץ. החוויה אינה הצגה. שימפנזים מורגלים ממשיכים לנקות זה את זה, לאכול, לישון ולהתקוטט כאילו הייתם חלק מהנוף. אפשר למצוא את עצמכם יושבים בשקט בזמן שאם עם גור חולפת במרחק של כמה מטרים, ואז מבלים עשר דקות בצפייה בזכר בוגר שבוהה אל האופק ופתאום דוהר בין השיחים.
07
כושר, שטח ומה ללבוש
דאגה נפוצה היא איזה כושר צריך. אין צורך להיות ספורטאים, אבל צריך להרגיש בנוח בהליכה בעלייה על קרקע לא אחידה במשך כמה שעות. השבילים יכולים להיות תלולים, צרים וחלקלקים משורשים ואדמה רפויה, והלחות גורמת לכל דבר להרגיש קשה יותר. הליכות הרים סדירות לפני הנסיעה הן ההכנה הטובה ביותר, ומקלות הליכה יכולים לעזור.
לדעת מה ללבוש לטרק שימפנזים עושה הבדל אמיתי. בחרו מכנסיים ארוכים בצבע ניטרלי, חולצה קלה עם שרוולים ארוכים, נעלי הליכה יציבות עם אחיזה טובה וגרביים דקים שמתייבשים מהר. שרוולים ארוכים מגנים מפני צמחים צורבים וחרקים. הביאו ג'קט גשם קל כל השנה, כובע, וכפפות אם אתם אוהבים להיאחז בענפים בעלייה.
קחו מים, ערכת עזרה ראשונה קטנה, דוחה יתושים וכמה חטיפים לאכול לפני שמגיעים לשימפנזים. שמרו את המצלמה בתיק אטום למים. תיק יום קטן עם כיסוי גשם מספיק בהחלט. השאירו מוצרים מבושמים במחנה, כי ריחות חזקים עלולים להפריע לחיות ולשאר הקבוצה, והשאירו עדשות כבדות מאחור אלא אם הצילום הוא המטרה העיקרית שלכם.
- נעלי הליכה יציבות עם סוליה טובה, וזוג גרביים נוסף.
- מכנסיים ארוכים וקלים וחולצה עם שרוולים ארוכים בצבעים מתונים.
- ג'קט גשם קל, כובע ותיק יום קטן עם כיסוי גשם.
- בקבוק מים רב פעמי, דוחה יתושים וקרם הגנה.
- משקפת לצפייה בצמרות העצים, ומצלמה שמצלמת היטב באור חלש.
08
הזמן הטוב ביותר לטרק שימפנזים
הזמן הטוב ביותר לטרק שימפנזים הוא בדרך כלל החצי היבש יותר של עונת הטרק, בערך מיוני עד אוקטובר, אם כי עמוד היעד של מהאלה באתר אומר שמאי עד אוקטובר נותנים את ההליכה הקלה ביותר. בחודשים האלה השבילים יציבים יותר, האגם רגוע, והשימפנזים ניזונים לעיתים קרובות נמוך יותר במדרון כשפירות מבשילים ליד החוף, ולכן הטרקים נוטים להיות קצרים יותר.
הגשמים אינם סוגרים את היער לגמרי. בערך מנובמבר עד מרץ השימפנזים מטפסים לא פעם גבוה יותר, והטרקים יכולים להיות ארוכים ותלולים יותר, עם ממטרים נפוצים אחר הצהריים. בתמורה מקבלים יער שופע, שבילים שקטים ופחות מבקרים אחרים. באפריל ובמאי יורד הגשם הכבד ביותר, כמה מחנות סגורים, ואלא אם יש לכם סיבה מיוחדת, אנחנו מציעים בדרך כלל חודשים אחרים.
חיות בר פועלות לפי לוח השנה שלהן, ולכן התייחסו לכל זה כאל נטייה ולא כאל הבטחה. קבוצות מורגלות נצפו בכל חודשי השנה. ככל שהתאריכים שלכם גמישים יותר ומקצים יותר ימי טרק, כך הסיכוי שלכם למפגש רגוע וקרוב טוב יותר, בכל עונה.

09
מה תראו ותשמעו ביער
התנהגות השימפנזים היא הסיבה שאנשים מגיעים. ניקוי הדדי הוא הדבק של החברה שלהם, ולעיתים קרובות תראו זוגות וקבוצות קטנות מפשפשות זו בשערה של זו לאורך זמן רגוע וארוך. למעמד יש חשיבות, ואפשר לראות כפוף מתקרב לזכר דומיננטי בסדרת נהמות כניעה, או הצגה פתאומית עם שיער סמור וענפים מנופפים.
הקשיבו וגם הסתכלו. קריאות פאנט הוט הן הקריאות הארוכות והעולות שנישאות בין העצים ועוזרות לקבוצות שנפרדו למצוא זו את זו. תיפוף ביד על שורשי תמך הוא דרך נוספת להעביר מסר ברחבי היער. לפעמים שומעים אותם הרבה לפני שרואים משהו, והעוקב עוצר, מטה את ראשו ומשנה כיוון.
במהאלה ובגומבה תיעדו חוקרים שימוש בכלים, כמו קילוף ענפונים כדי לדוג טרמיטים מתלים, שימוש בעלים כספוגים או שבירת אגוזים קשים באבנים. ייתכן שלא תראו זאת בביקור שלכם, כי זה תלוי בעונה ובקבוצה, אבל זו חלק מהסיבה שהמקומות האלה חשובים. בין שאר הפרימטים שאפשר לפגוש: קופי קולובוס אדומים, קופי בלו ובבונים.
10
האגם, חיות הבר והערבים
אגם טנגניקה הוא אגם המים המתוקים הארוך בעולם, והוא צלול להפליא. אחרי טרק הבוקר, אחר הצהריים במהאלה סובבים סביב המים. שנורקלינג מעל שוניות סלעיות חושף להקות של ציקלידים, דגים קטנים שאינם קיימים בשום מקום אחר בעולם, בצבעים שמתחרים בשונית אלמוגים. אפשר גם לשוט בקיאק, לשחות, לדוג או להפליג לאורך החוף בדאו מסורתי.
הערבים שקטים ויחפים. המחנות קטנים, ואת ארוחת הערב מגישים לא פעם על החוף, כשהיער מטפס בחושך מאחוריכם ופנסי סירות הדייגים נוצצים על המים. אין קליטה סלולרית של ממש, אין תנועה וחשמל מועט מעבר למה שהמחנה מפיק, ואורחים רבים מוצאים זאת מרגיע באופן מפתיע אחרי מסע ארוך.
מעבר לשימפנזים ולקופים, ביערות המערב חיים אנטילופות בושבק, היפופוטמים לאורך החוף, תנינים בשפכי הנהרות ומגוון רחב של ציפורי יער, כולל ציפורי קרן וציפורי שמש. שימו לב לחוף עם עלות השחר, שבו עקבות יכולות לגלות מי עבר בלילה, והאזינו בשעת בין הערביים למקהלת היער.
11
שילוב השימפנזים עם ספארי בצפון או בדרום
מעט מטיילים טסים למערב טנזניה בשביל הקופים בלבד. רבים בוחרים לשלב טרק שימפנזים עם ספארי, בצפון או באזורי הטבע הדרומיים והמערביים. מבנה קלאסי הוא לבלות כמה ימים בסרנגטי ובנגורונגורו, אחר כך לטוס מערבה מארושה לארבעה או חמישה ימים ליד האגם, ולסיים במנוחה על חוף האוקיינוס ההודי.
אם אתם מעדיפים אזור פראי ושקט יותר, פארק קטאווי נמצא קרוב למהאלה ומתאים לו באופן טבעי במעגל מערבי, עם בריכות היפופוטמים ענקיות ועדרי תאו בחודשי היובש. רואהה וניירירה בדרום מוסיפים ספארי רגלי וטיולי סירה. מומחי המסלולים שלנו יכולים להראות איך כל זה משתלב, וכמה לילות ראוי להקדיש לכל תחנה.
הערה מעשית אחת: מכיוון שהטיסות פועלות בימים קבועים, כל הטיול תלוי בלוח הזמנים. בנו קודם את חלק השימפנזים ואחר כך התאימו אליו את הספארי, לא להפך. השאירו יום רזרבי לפני טיסה בינלאומית הביתה, ושקלו את הקצב. כמה תחנות טיסה ברצף יכולות להיות מעייפות, ולכן מנוחה אמיתית על האגם היא בונוס.
12
ציפיות כנות וטיול אחראי
האם מובטחת צפייה בשימפנזים? לא, ומי שאומר אחרת לא ישר איתכם. אלה חיות בר ביער גדול. בעונה הנכונה הצפייה אמינה מאוד, בעיקר בשני ימי טרק, אבל קבוצת שימפנזים עשויה להתרחק מעבר להישג יד, או שסערה תשאיר את כולם במחנה. אנחנו מעדיפים שתגיעו עם ציפיות רגועות מאשר עם הבטחה שהיער אינו יכול לקיים.
מנהג אחראי מתחיל בכללים. כבדו את מרחק עשרה המטרים, חבשו מסכה, הישארו בבית אם אתם לא בריאים, ודברו בשקט. בחרו במחנות קטנים שמעסיקים צוות מקומי, רוכשים מזון מקומי ומנהלים פסולת בזהירות, ושאלו איך הם מטפלים במים ובחשמל. הביאו בקבוק רב פעמי, כי לפלסטיק חד פעמי אין מקום בסביבת אגם שברירית.
הקדישו זמן לשיחה עם המדריכים והעוקבים. הם מכירים את השימפנזים בשמם ובאופיים, והסיפורים שלהם הם המזכרת הטובה ביותר מהטיול. תנו להם טיפ כפי שמקובל עם כל מדריך בספארי, לפי ההנחיות שנשלח לפני הנסיעה. ולבסוף, זכרו למה השעה כל כך קצרה: הכבוד שלכם למגבלה הוא מה ששומר על בריאות הקופים עבור המבקר הבא.





